הממשלה אישרה ברוב גדול את עקרונות ההסכם עם לבנון ואת הצעת ראש הממשלה יאיר לפיד להניח את ההסכם בכנסת.

לפי הודעת הממשלה "חברי הממשלה הביעו תמיכה בחשיבותו ונחיצותו בעת הזו של ההסכם הימי עם לבנון, כמו כן תמכו בהצעת ראש הממשלה לפיד להניח את ההסכם על שולחן הכנסת".

בישיבת הממשלה הציגו גורמי המקצוע את עקרונות ההסכם והשפעותיו בחיזוק הביטחון הלאומי והיציבות האזורית.

ההסכם ודברי ההסבר יונחו הערב בכנסת ויובאו לידיעת כל חברי הכנסת ועתידים להיות מוצגים בוועדת חוץ וביטחון.

בתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה. בהתאם לתקנון עבודת הממשלה ובליווי היועצת במשפטית באישור התהליך כולו.

ראש הממשלה יאיר לפיד עדכן את חברי הממשלה שהוא יזמין את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לתדרוך בנושא ההסכם הימי עם לבנון.

קודם לכן הובא ההסכם בפני הקבינט המדיני הביטחוני וחבריו הביעו תמיכה בקידום הליכי אישור ההסכם על ידי הממשלה. השרה שקד נמנעה לאחר שהודיעה שלא תתמוך בהסכם אם לא יובא לכנסת.

ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט הסיר את התנגדותו והביע תמיכה בהסכם עם לבנון. "לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים", אמר בנט. "מתוך היכרות מעמיקה עם סוגיית ההסכם עם לבנון, ולאחר שלמדתי את עמדות ראשי כל ארגוני הביטחון, החלטתי לתמוך בהצבעה שתתקיים.

הוא הוסיף: "אני מודע היטב למורכבות שבאישור החלטה כזאת ערב בחירות. במצב עניינים רגיל, היה עלינו לחכות עם ההחלטה לממשלה הבאה, אולם הנסיבות מחייבות לקבל החלטה כבר עכשיו, שכן אתגרי הביטחון, כפי שהוצגו על ידי כל ראשי המערכות, מייצרים חלון החלטה צר וקצר.

לדברי בנט: "אין מקום לא לחגיגות ניצחון ולא לזעקות שבר כאילו זו קטסטרופה. ההסכם אינו ניצחון דיפלומטי היסטורי, אך הוא גם לא הסכם כניעה נורא. מדובר בהסדרה שנדרשת, מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי".

כזכור, בג"ץ דחה הבוקר את את העתירות למתן צו ביניים נגד ההסכם. זאת, נוכח עדכון סדר יומה של ישיבת הממשלה לפיו היא תדון בהליך לאישור ההסכם בלבד ולא תאשר אותו היום.

קודם לכן הגישה המדינה את תגובתה לעתירות, בה נטען כי הן מוקדמות וכי החלטת הממשלה שעתידה להתקבל היום בנושא ההסכם אינה סוף פסוק והיא רק שלב אחד בתהליך לאישורו.

בעתירות נגד ההסכם נטען בין היתר כי ממשלת מעבר אינה רשאית לבצע צעד בלתי הפיך ועל הממשלה לכל הפחות להביאו לאישור הכנסת. בפורום קהלת טענו כי ההסכם אף צריך להיות מאושר במשאל עם.